אז בעצם מה זה עוסק פטור? (דרך אגב – אין יותר את המונח עוסק זעיר)

עוסק פטור מוגדר כמי שמחזור עסקאותיו אינו עולה על התקרה הקבועה בחוק

בשנת 2020 – 101,491 ש”ח לשנה.

רבים שואלים אותי, האם התקרה מתייחסת גם להכנסה ממשכורת (בהנחה שהעוסק הפטור הנו שכיר במקביל) ובכן התשובה היא שלילית.

• לא לוקחים בחישוב התקרה, את ההכנסה ממשכורת.
• התקרה מתייחסת רק להכנסות מהעסק שלו. רק ההכנסות שקיבל מהלקוחות, ולא מתחשבים בהוצאות.
• לא לוקחים בחשבון מכירות של רכוש קבוע/ציוד שעשה.
• אם רוצה העוסק לפתוח שני עסקים הוא לא יכול להיות עוסק פטור בעסק אחד ועוסק מורשה בשני.

כל שנה חדשה מתחילים לספור מחדש את ההכנסות, וכל עוד העוסק לא חצה את התקרה. במהלך שנה יוכל העוסק הפטור להישאר במעמדו זה.

העוסק הפטור אינו חייב בתשלום מע”מ על עסקאותיו ואין הוא מחייב את לקוחותיו במע”מ.

להבדיל מעוסק מורשה הוא רק מוציא קבלות על תקבולים שהוא מקבל ואינו רשאי לנפק חשבונית מס. העוסק הפטור לא מדווח כל חודש או כל חודשיים למע”מ על עסקאותיו והוצאותיו, להבדיל מעוסק מורשה.

עוסק פטור מדווח למע”מ פעם בשנה, בחודש ינואר על מחזור העסקאות שלו בגין השנה שחלפה.

עוסק פטור הוא עצמאי לכל דבר

חשוב לדעת כי עוסק פטור הוא עצמאי לכל דבר בעיני מס הכנסה וביטוח לאומי.

צריך לפתוח תיק מיידית ברשויות אלו כמו כל עצמאי, לדווח ולשלם מקדמות, וכמובן להגיש דוח שנתי כמו כולם.

נתקלתי בלא מעט עוסקים פטורים אשר הלכו שבי אחרי המילה פטור, וחשבו שקיבלו פטור מלא מכל החובות החלים על עצמאים.

הקנסות הגבוהים בגובה אלפי שקלים, שלפתע רדפו אחריהם החזירו אותם למציאות…

סימן שמס הכנסה לוקח אותך ברצינות

מס הכנסה ברוב המקרים ידרוש ממך להגיש הצהרת הון. גם אם אתה עוסק פטור.

זהו דוח על הנכסים וההתחייבויות שלך ויש לך 120 יום להגישו מיום הדרישה.
אתה נדרש להגישו פעם בחמש שנים עד עשר שנים, ורצוי להיעזר ביועץ מס או רואה חשבון. אם לא קיבלת אנא וודא שלא נדרשת.

מניסיוני הצהרות ההון מגיעות לעיתים ומשום מה לכתובת הלא נכונה.

זו כתובת שאתה לא גר בה כבר שנים.
גם התזכורות להגיש את ההצהרה יגיעו לכתובת ההיא.
אף אחד לא יטלפן לשאול אותך למה אתה לא מגיש בזמן, ולמה כולם תמיד מחכים רק לך.
שנה אחרי הדרישה יגיע הקנס בגין איחור בהגשה בגובה אלפי ₪.

הקנס דווקא כן יגיע לכתובת הנכונה שבה אתה נמצא אך כאמור באיחור.

אין כאן קנוניה ואני קצת מגזים ☺ רק רוצה שתדע ותהיה ער לעניין.
אתה יכול לבקש מהרואה חשבון שלך שיבדוק מעת לעת אם ביקשו ממך.

שיקולים בבחירה האם להיות עוסק פטור או עוסק מורשה

ראשית נשאל מי הלקוחות של העסק:

כאשר רוב הלקוחות שלך הם לקוחות פרטיים ולא עסקים, ישנה העדפה ברורה להירשם כעוסק פטור.

העוסק הפטור כאמור, לא יצטרך להוסיף מע”מ על מחיר העסקה ובכך יוכל להיות תחרותי במחיריו לעומת המתחרים שלו, העוסקים המורשים.

כל שקל שיקבל- יישאר אצלו כולו ולא יצטרך להעביר חלק משמעותי ממנו למס ערך מוסף.

(רוב העוסקים הפטורים גם עובדים מהבית, ולא נאלצים לשאת בתשלומי שכירות ואחזקת משרד ולכן מחיריהם יכולים להיות טובים ותחרותיים).

לעומת זאת עצמאי אשר לקוחותיו הם עסקים יש לו אינטרס להיות עוסק מורשה.

לקוחותיו העסקים הרי ישלמו בשמחה את המע”מ, אשר הוסיף לעסקה, כי הרי הם רשאים להתקזז עליו, אז מה איכפת להם לשלם אותו?

השיקול התדמיתי:

ישנם עוסקים פטורים שלמרות שהם צופים כי ההכנסה שלהם תהיה נמוכה, מעדיפים

בכל זאת להירשם כעוסק מורשה.

הם לא רוצים להיחשב “קטנים”. הם לא רוצים שלקוחותיהם, כאשר יקבלו את הקבלה מהם, יבינו מייד כי הם קיבלו שירות או קנו מוצר מעצמאי עם הכנסות נמוכות ואולי חדש בתחום.

קיזוז מע”מ של ההוצאות (אנו קוראים לו מע”מ תשומות)

עוסק פטור לא רשאי להתקזז על מע”מ תשומות.

עוסק פטור הרי לא גובה מע”מ מלקוחותיו, אך הוא גם לא רשאי לקבל חזרה את המע”מ בגין ההוצאות והקניות שעשה.

לפעמים מדובר בהשקעות לא קטנות.

ניקח לדוגמא קוסמטיקאית אשר פותחת עסק, וקונה מכונת שיזוף במחיר עשרות אלפי ₪ אשר ישמש אותה בעסק.

כאשר היא נרשמת כעוסק פטור, היא לא תוכל לקבל חזרה את המע”מ בגין הרכישה הזו.

מבחינת תזרים מזומנים זה עלול להציב אותה בבעיה.

אם היא תירשם כעוסק מורשה, אכן תאלץ לגבות מע”מ מלקוחותיה, אך בשלב הקריטי של הקמת העסק היא תוכל להתקזז על המע”מ של רכישות הציוד שעשתה.

שיקולי שכר הטרחה של הרואה חשבון

בד”כ עוסקים פטורים יאלצו לשלם פחות שכר טרחה לאיש המקצוע מאשר עוסק מורשה.

עוסק פטור כאמור לא מדווח כל חודשיים למע”מ, ולכן רואה החשבון יגבה ממנו פחות שכר טרחה (כמה פחות? בערך 1500-2500 ₪ לשנה).

ישנם עוסקים פטורים אשר מבקשים את עזרתו של הרואה חשבון רק בהגשת הדוח השנתי וישנם כאלו אשר רוצים טיפול וליווי שוטף לכל אורך השנה.

הטיפול השוטף כולל פתיחת תיקים ברשויות המס בצורה תקינה וחוקית, רישום ההכנסות וההוצאות בספרי הנהלת חשבונות, דיווח ותשלום מקדמות מס הכנסה וביטוח לאומי ובדיקת סבירותן לאורך השנה, מענה על שאלות מקצועיות שעולות במהלך השנה וכו’.

מורכבות ניהול הספרים החל על העוסק הפטור לעומת העוסק מורשה

לפי סעיף 2 א’ להוראות ניהול ספרים עוסק פטור צריך לנהל לפחות:

• קבלות או ספר פידיון יומי
• תיק תעוד חוץ.

נאמר שם לפחות, קרי מינימום ורצוי לדעתי לנהל גם ספר תקבולים ותשלומים.

לפיכך עוסקים פטורים אינם חייבים בניהול ספרים אחרים אשר חייב לנהל העוסק המורשה באותו תחום עיסוק, לדוגמא ספר הזמנות, תעודות משלוח, ספר הובלות וכדומה.

עוסק פטור על פי חוק מע”מ כן חייב בניפוק חשבונית עסקה.
לא חשבונית מס ולא חשבונית מס קבלה.

מקצועות ו/או גופים אשר אסור להם להירשם כעוסק פטור

גם אם מאוד רוצים להירשם כעוסק פטור, כדאי לך לבדוק אם סעיף 13 לתקנות מס ערך מוסף רישום (התשל”ו 1976) לא חל עליך.

הסעיף קובע כי עוסק הנמנה על אחת מהקבוצות כדלקמן לא יוכל להירשם כעוסק מורשה למרות שעל פי סכום העסקאות יכול היה להירשם כעוסק פטור.

(1) בעל מקצוע חופשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי-שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך-דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד;

(2) רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים;

(3) בעל בית-ספר לנהיגה על פי רישיון שניתן לפי סעיף 15 לפקודת התעבורה;

(4) בעל בית ספר לרבות גן ילדים, שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי ושאיננו מלכ”ר וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל קבוצות התלמידים אשר הופעלו באותה שנת מס;

(5) סוחר מקרקעין – עוסק שעסקו או חלק מעסקו מכירת זכויות במקרקעין.

מתווך מקרקעין – עוסק שעסקו או חלק מעסקו תיווך בזכויות במקרקעין;

(6) סוחר רכב – עוסק שעסקו או חלק מעסקו מסחר ברכב.

מתווך רכב – עוסק שעסקו או חלק מעסקו תיווך בקניית רכב, במכירתו או החלפתו;

מסחר ברכב – לרבות חליפין או השכרת רכב בשיטת מקח-אגב-שכירות;

רכב – רכב מנועי כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(7) חברה הרשומה כדין לפי פקודת החברות;

(8) אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות.

דוגמאות:

• מעצב פנים יכול להירשם כעוסק פטור להבדיל מאדריכל.
• גננת חייבת להירשם כעוסקת מורשה להבדיל מפעוטון של שלושה פעוטות.
• מאמן כושר או מאמן אישי (coaching) יכולים להירשם כעוסק פטור להבדיל מיועץ לארגון או יועץ לניהול.
• מוהל יכול להיות עוסק פטור להבדיל מרופא.

מיהם אותם עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א (הזכרתי אותם בסעיף 1 למעלה אם לא שמת לב..)?

אלו הנותנים שירות מסוג:

מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה; פישור, כהגדרתו בסעיף 79 לחוק בתי משפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, או חברות בועדות שהוקמו על פי דין;

נראה היה כי כל אלו חייבים ברישום כעוסק מורשה (לא משנה מה מחזור עסקאותיהם) ולא יכולים להירשם כעוסק פטור.

חוזר משנת 1994 של הנהלת המכס והמע”מ הבהיר כי פרשנותם היא מצמצמת והחובה להירשם כעוסק מורשה, תחול רק אם יתמלאו שני תנאים גם יחד:

עיקר הכנסתו של נותן השירות הנה ממשכורת או קצבה וגם הוא נותן שירות לעוסקים, מלכ”רים או מוסדות כספיים ולא לאנשים פרטיים.

אז שים לב אתה השחקן, המורה הפרטי, וגם את הכתבנית או מורת הדרך – אם עיקר הכנסתכם היא מהעסק עצמו (יותר מ 50% מסך ההכנסה הכוללת שלכם) ולא ממשכורת או קצבה הנכם רשאים להירשם כעוסק פטור בהנחה שאינכם עוברים את תקרת ההכנסות.

סוגיות מיוחדות ומענה על שאלות נפוצות

מעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה

כאשר מחזור העסקאות של העוסק הפטור עולה על סכום התקרה הקבוע, הוא חייב לדווח על כך לרשויות מע”מ בכתב תוך 15 יום מהיום שבו חל האירוע וזאת לפי תקנה 8 לתקנות הרישום ולשנות את סיווגו לעוסק מורשה.

מיום שינוי הסיווג יוכל לתבוע מע”מ תשומות.

תיכנון נכון:

אלו אשר מתקרבים לתקרת העוסק הפטור במהלך השנה ויודעים כי ישנו את סיווגם לעוסק מורשה בקרוב, רצוי כי יוציאו ללקוחותיהם חשבונית עסקה אשר תובעת גם את המע”מ מבעוד מועד.

כאשר יקבלו את התקבול יצטרכו הרי לנפק חשבונית מס ולשלם את המעמ בגין התקבול שהגיע אז רצוי שיקבלו אותו מהלקוח.

סוגיית קיזוז מע”מ תשומות בגין ציוד שנקנה חצי שנה לפני מעבר מפטור עוסק מורשה

עוסק פטור הרי אינו יכול לקזז מע”מ תשומות להבדיל מעוסק מורשה.

ככלל עוסק מורשה יכול לקזז מע”מ תשומות עד חצי שנה לאחר תאריך החשבונית שקיבל.

כאשר עוסק פטור חצה את התקרה ושינה סיווגו לעוסק מורשה – האם יוכל לתבוע את מע”מ התשומות בגין רכישת ציוד בחשבוניות שתאריכן חצי שנה לפני המעבר?

לא נראה שיש מניעה לתבוע את מע”מ התשומות בגין חשבוניות שתאריכן עד חצי שנה לפני שינוי הסיווג ובלבד שישמשו לעסקאות חייבות במס כעוסק מורשה.כדאי לפנות לסניף מע”מ

כדי להסדיר את העניין.

נרשמת כעוסק פטור והמחזור החודשי גבוה מאוד אך טרם עבר את התיקרה השנתית

לגבי עוסק אשר נרשם במהלך שנה ולמרות שלא עבר את התקרה עד סוף השנה, כאשר מכפילים את מחזור העסקאות החודשי במס’ חודשי פעילות, נראה כי המחזור לשנה עובר את התקרה. במקרה כזה מע”מ יכול ובסמכותו ליזום שינוי הסיווג לעוסק מורשה.

בפועל זה כמעט ולא קורה.

רישום שותפות כעוסק פטור

ניתן לרשום שותפות כעוסק פטור אך התקרה הקובעת לעניין עוסק פטור אינה מוכפלת במספר השותפים.

לפיכך אולי כדאי לפצל את הפעילות כך שכל שותף ירשם בנפרד כעוסק פטור.

מעבר מעוסק מורשה לעוסק פטור

עוסק מורשה אשר ירצה להיות עוסק פטור, יאלץ להוכיח למע”מ כי שנתיים רצופות

הכנסותיו לא חצו את התקרה ואז יאות פקיד מע”מ לשנות את סיווגו לעוסק פטור.

עוסק מורשה שמחזור העסקאות שלו בשנה הראשונה לפעילותו נמוך מהסכום המחייב רישום כעוסק מורשה, רשאי המנהל, מיזמתו, לרשום אותו כעוסק פטור.

אם אתה חושב כי סיווגך כעוסק מורשה נבעה מטעות תוכל לפנות בבקשה למנהל האזורי של סניף מע”מ אליו אתה שייך ולבקש כי ישנה את סיווגך.

מה דינן של מע”מ התשומות אשר לא ניתן להכירן אצל עוסק פטור?

אמרתי שעוסק פטור לא יכול לקזז מע”מ בגין הוצאות. אך בכל זאת הוא הרי משלם אותן, כאשר הוא רוכש שירותים או מוצרים לצורך עסקו.

ובכן מע”מ זה בהחלט יקוזז מהכנסותיו, לחישוב הכנסתו החייבת במס הכנסה וביטוח לאומי.

עוסק מורשה קיזז מע”מ תשומות בגין הוצאותיו. כעת עבר להיות עוסק פטור בגלל ירידה בהכנסות (שנתיים רצוף,זוכרים?). האם צריך להחזיר את המע”מ שקיזז?

עוסק שמפסיק את פעילותו לגמרי ונשארו ברשותו נכסים, בסגירת התיק במע”מ יאלץ להוציא חשבונית לעצמו ולמכור אותם לפי ערך השוק שלהם.
במקרה המתואר אין הפסקת פעילות אלא שינוי סיווג מעוסק מורשה לפטור.

כאשר העוסק הפטור יפסיק את פעילותו כליל יהיה צורך לבדוק האם עליו למכור את המלאי שנותר בידו ולשלם מע”מ בגינו. התשובה תלויה תלוי בערך הכספי של המלאי בעת הפסקת הפעילות.

כל הזכויות שמורות לאמיר קינן רו”ח. המדריך נועד למתן מידע כללי בלבד, ואין בו משום המלצה, חוות דעת או ייעוץ. התוכן אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני והמסתמך על המידע בו, עושה זאת על אחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

לשיחה אישית עם רואה חשבון אמיר קינן ניתן להתקשר ל-050-2020763.